כיצד תוכלו לשנות את מה שרובנו חושבים כבלתי אפשרי?

העצמת האזרח - מעורבות הציבור למען צדק חברתי

התהוות וחיפוש דרך של יחסי המדינה עם חברה אזרחית
המיוצגת על ידי עמותות - ארגוני המגזר השלישי

בזכות קיומו של מרחב ציבורי ללא כפייה, יש לחברה האזרחית תפקיד חשוב בשינוי דפוסי החשיבה והפעולה של החברה הדמוקרטית. הדבר מתאפשר משום שבשנים האחרונות מזרימה המדינה כספים רבים לעשרות אלפי ארגונים, אגודות, עמותות ותנועות חברתיות, המכונים גם ארגוני המגזר השלישי. יש הרואים זאת כבריחה של המגזרים הראשון (הון) והשני (שלטון) ממחויבותם, לשרת את אוכלוסית התושבים ויש הנהנים ממצב זה ואף מנצלים אותו לתועלת הציבור וגם לתועלתם הפרטית.

ארגונים (כגון מפלגות ועמותות) מוקמים ע"י אנשים בעלי אגו, כדי לממש את המטרות החשובות להם. בדרך כלל, העומדים בראש הארגונים שומרים בקנאות יתרה על האגו של הארגון, כי נח להם לעשות מעשים בשם הארגון, שהם לא היו מעזים לעשות ללא הארגון המספק להם משאבים וכסות חוקית כביכול. כפועל יוצא, רב ארגוני המגזר השלישי פועלים בצורה מדרגית (היררכית). שכבה דקיקה של אנשים נמצאים במעמד של מקבלי החלטות (לפעמים מדובר במחליט יחיד) ואילו שאר חברי הארגון מבצעים את החלטות המונחתות עליהם ללא יכולת של מתן ביקורת כאשר זו נדרשת.

זהו המצב המצוי, אך בלתי רצוי. כיצד משנים זאת?

להלן אתמקד בשורש הבעייה ובהמשך אציג הצעה לפתרון, שיש בה כדי לאזן ו/או לנטרל אינטרסים זרים.

בעיה זו מוחרפת בעיקר לנוכח העובדה כי בשנים האחרונות המדינה מתנערת בהדרגה מאחריותה. עקב כך הולך וגדל מספר ארגוני מלכ"ר (מוסד ללא כוונות רווח) העושה שימוש לרעה בהפרטה הממשלתית, למען קידום האינטרסים הכלכליים והאישיים שלהם, ע"י שליטה בלתי הוגנת בתקציבים הנובעים מההפרטה, אשר מיועדים לשירות האוכלוסיה. במקרים רבים בא הדבר על חשבון איכות השירותים. זאת כתוצאה מאינטרסים כלכליים של מקימי עמותות מסויימות, המתנהגות כחברות עסקיות, על אף שרובן מקבלות אישורי מלכ"ר. מצב זה יש בו כדי לפגוע בתדמית כלל הארגונים המוכרים כמלכ"ר (או אלכ"ר = ארגון ללא כוונת רווח).

הגדרת הבעייה

הבעייה של החברה הישראלית בכללותה היא דרך החשיבה. קיים משולש סגור, הון-שלטון-תקשורת, אשר אינו מתחשב בדעת ציבור הרחב. השלטון רובו ככולו תומך ללא סייג בהון. התקשורת הנשלטת ברובה ע"י בעלי ההון מפרגנת בצורה סלקטיבית לנציגי השלטון, השומרים על האינטרסים של בעלי ההון. עמך הממורמר נותר מקטר. ביום פקודה פחות מ-65% באים להצביע. גם בחיי היום-יום, נציגי עמך המוכנים לתת כתף (ע"י התנדבות) אינם מקשיבים, אלא רק משדרים ומקטרים וכך נשארים מקובעים בעולמם הצר.

לדאבון לב, מובילי עמותות רבים מסרבים (לעת עתה) לדון בשורש הבעיה, נמנעים משיתופי פעולה, תוך התעלמות מהצורך באחריות חברתית. כל אחד בא עם הסיפור האישי שלו ולא ממש נוהג להאזין לדברי האחרים. זו, לדעתנו, נורמה חברתית פסולה, אשר מונעת מאיתנו (החברה הישראלית) לבצע שינוי חברתי, לקבל על עצמנו אחריות, לשפר ולהשתפר.

הצעה לפתרון

יעד: העצמת האזרח

צדק חברתי יושג אם תוקמנה קואליציות של עמותות וארגונים, ובהן כל אחד יעשה את תפקידו. אופן פעולה זה יש בו כדי לנטרל אינטרסים צרים של ישויות כלכליות ו/או אנשים בעלי כח חברתי המנוצל לרעה, לתועלתם הפרטית.

מדוע לא תצאו מהייאוש ומהאדישות? ^{פורסם דצמבר 2007 ב-"כותרת אזרחית"}

ועוד ר' מאמר מיולי 2007 ב- Nfc סוד הכוח שלא תמצאו במפלגות