האם צדק חברתי הוא צדק אוניברסלי - מוחלט, או צדק יחסי?
האם מה שאתם חושבים כצודק טוב לאחרים? אולי לכל אחד מכם מגיע צדק לפי פרשנותו?
האם צדק חברתי אמור לשרת כל פרט בחברה, או דווקא את הקהילה בכללותה?
האם מותר למדינה להתערב בחיי הפרט? אם כן, עד כמה?
מהו, אם כן, צדק חברתי? התשובה לכך אינה מוחלטת, כיוון שמושג זה כולל בתוכו
משמעויות חברתיות ופוליטיות שונות חלקן אף מנוגדות זו לזו. זאת משום שאנשים שונים
תופשים את מושג הצדק באור שונה, בהתאם לתפישת עולמם ולערכים בהם הם מאמינים.
יחד עם זאת, קיימת הסכמה בקרב רוב הציבור כי ללא השקעה נאותה של המדינה
בחינוך ובהשכלה גבוהה לטובת אזרחיה, הפערים החברתיים יתרחבו והצדק החברתי יתרחק.
יש המחלקים את הגישות/השיטות המקובלות כיום לצדק חברתי לחמש קבוצות:
השיטה הניאו-ליברלית -
צמצום מעורבות השלטון בכלכלה הלאומית מתוך הכרה כי הסקטור הפרטי יעיל יותר. הסכנה: עלול להביא למצב של "אדם לאדם זאב".
השיטה הסוציאל-דמוקרטית - מדינת רווחה; העדפה מתקנת לשכבות מוחלשות. הסכנה: המדינה שולטת ומתערבת בחיי הפרט; ריכוזיות יתר בידי המדינה גורמת לבזבוז משאבים בידי ביורוקרטים, שאינם לוקחים אחריות על העוגה הלאומית המסקנה: חירות ושוויון פוליטיים ריקים מתוכן בהיעדר חירות ושוויון באופן מעשי.
הגישה הקהילתנית - (קומוניטריאניזם)
מיתון אינדיבידואליזם מוגזם ותמיכה בקהילה; הכרה בצורך לאזן בין זכויות האדם של היחיד והאינטרס שלו לבין האינטרס של הקהילה.
הגישה הליברטריאנית - לכל אדם אחריות אישית וזכותו להתנהג כרצונו, כל עוד אינו פוגע בחופש של אדם אחר; אסור לכפות על אדם לעזור לזולת, אבל אפשר לחנך אותו לזה.
הגישה הפמיניסטית
יש להיאבק בדיכוי נשים ובאפליה כנגדן בחברה.
המחזאי והסופר, יהושע סובל, מסביר את המושג צדק חברתי כקיום של אמנה חברתית עליה מושתתת החברה הישראלית. אי קיום אמנה זו מעורר תחושה של אי צדק.
איזון חברתי-כלכלי אפשרי רק אם יש שוויון בפני החוק!
ביבי = בוזגלו = נוחי
שוק חופשי אמיתי אפשרי רק כאשר יש חופש פעולה לתאגידים ולגופים מסחריים
וכאשר המדינה מגינה על זכות הקניין ועל זכויות יוצרים של הפרט ומפקחת על
קיום על שוק חופשי היכן שאפשר. במקומות בהם לא ניתן לממש שוק חופשי
המדינה תפקח על מחירים של מוצרי יסוד ושירותים בסיסיים.
המדינה אחראית למתן שירותים לנזקקים, על חשבון גביית מסים ויחד עם זאת
המדינה אחראית להפחתת המסים המשולמים לה, למינימום ההכרחי לשימור חברה ערכית ומלוכדת.
כל הערכים שלובים זה בזה. אם אחד מערכי היסוד הללו אינו מתקיים לא יתכן צדק חברתי!
התיקון שאנו מבקשים לבצע אינו יכול ואינו צריך להיות רק ברמת השלטון, אלא צריך
להקיף את כל מעגלי החיים כולל החברה האזרחית, העסקים, הקהילה, המשפחה והפרט.
מי שתולה את הקולר רק בממשלה, ומצפה שהממשלה בלבד היא שתפתור את הבעיה,
לא יוביל למהפכה אמיתית. אימוץ הערכים ברמת הקהילה יביא לשינוי בהתנהלות הממסד השלטוני.
נוצר ע"י דורון טל - אוגוסט 2007 , עודכן 18 דצמבר 2011
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל, במטרה לשפר את פני החברה שלנו, ברוח המחאה. מותר להשתמש בכל החומרים הכלולים בדף זה להגשמת המטרות שלשמן נועד.